הטרגדיה בראשון לציון: מעריב הבוקר מוסיף פרטים חדשים בעניין נפילתן של שתי הנערות מהבניין בראשון לציון כשאחת מהן נהרגה והשנייה עדיין במצב אנוש, נחקרת בכל הרשויות המעורבות אבל מבדיקת "מעריב" כבר מסתמן כי מדובר באירוע טרגי שכמעט ולא ניתן היה למנוע. במשטרה עדיין לא משוכנעים כי מדובר היה בניסיון אובדני משום שהנערות, שנמצאו על אותו מבנה לפני כשבועיים והורדו ממנו אז, נמצאו כבר אז תחת השפעת חומר מערפל שהיה יכול להביא למעידתן, ועם זאת המקרה נחקר הן בשירותי הרווחה בראשון לציון והן בבית החולים הפסיכיאטרי בו אושפזה הנערה הבוגרת יותר מבין השתיים כניסיון אובדני שלא זוהו לו סימנים מעידים.
בניגוד למקרים קודמים בהם שלוש המערכות, משטרה, רווחה ובריאות הנפש, לא "דיברו" אחת עם השנייה ולא הצליחו למנוע מקרי מוות, הרי שבמקרה הנוכחי דווקא האירוע המוקדם מלפני שבועיים באותו אתר בו ארעה אמש הטרגדיה, הכניס את שלוש המערכות לתפקוד מלא, מה שרק ממחיש את גודל האסון. ממעט הפרטים שאפשר להגיד על המקרה ללא פגיעה בצנעת הפרט של המשפחות עולה כי שתי הנערות, שתיהן עולות לכיתה ח', לא למדו באותו בית ספר והכירו אחת את השנייה ככל הנראה על בסיס מצוקה משותפת, שתיהן בנות לעולים חדשים דוברי רוסית, אבל לא הן ולא משפחותיהן לא היו מוכרים קדם לכן לשירותי הרווחה.
אחרי שצוות מו"מ של המשטרה הצליח לפני כשבועיים להוריד את הנערות מהמבנה אליו טיפסו עובדות סוציאליות בעיריית ראשון לציון החלו ללוות את שתי המשפחות והתברר כי הנערה המעט הבוגרת יותר, שמצאה את מותה אמש, חווה בעיות התנהגות בביתה. בשיחה של עובדת סוציאלית עם אמה של הנערה הוחלט על אבחון פסיכיאטרי לנערה ונקבע טיפול בקהילה בחודש הבא. הנערה אושפזה למחרת בבית חולים פסיכיאטרי קרוב ושם שהתה, להוציא הפוגה קצרה בבית אמה בסוף השבוע האחרון, עד שהוחלט לשחררה אתמול, שעות ספורות לפני הטרגדיה.
העובדות הסוציאליות היו מיודעות מבית החולים באשר למצבה של הנערה וגם על שחרורה אתמול. בשום שלב, אף שבעיות ההתנהגות עמן התמודדה ניכרו גם במהלך אשפוזה, לא אובחנה הנערה כבעלת סיכון אובדני ולכן נקראה אמה לאסוף אותה מבית החולים אתמול. "עובדת סוציאלית לא יכולה לערער על קביעה של פסיכיאטרים בהקשר הזה", מבהירים גורמי רווחה, "גם אם העו"סית המלווה הייתה מבצעת מעקב אחר המצב בבית, במקרה הכי קיצוני להוציא ילד למסגרת חוץ ביתית קבועה או מוגנת זאת החלטה שעו"סים יכולים רק להמליץ עליה בפני בית משפט וזה תהליך שלא קורה ביום אחד. ובמקרה הזה האם גם לא נמצאה כבר אחרי המקרה המקדים כלא כשירה".
מילנה בובקובה שקפצה אל מותה ואמה אלינה (צילום: באדיבות המשפחה)
למרבה הטרגדיה הנערה הצליחה לברוח מרכב אמה שבאה לאסוף אותה מהאשפוז אמש ותוך זמן קצר הוגדרה נעדרת כשהמשטרה ושירותי הרווחה היו מעורבים בניסיון לאתרה. כיצד ומתי חברה הנערה הבוגרת לחברתה ומה בדיוק אירע בשעות הקריטיות עד איתורן על אותו מבנה גבוה בלב ראשל"צ ממנו הורדו לפני שבועיים, הם פרטים שעדיין נמצאים בחקירה. מבדיקת "מעריב" עולה כי אחרי האירוע המוקדם לפני שבועיים הורתה עיריית ראשון לציון ליזם הפרטי שהאתר בסמוך ליקב ההיסטורי בו אותרו הנערות נמצא בבעלותו, לעבות את הגדרות סביב האתר וכך אכן נעשה, אבל הנערות הצליחו להיכנס לאתר בכל זאת. כשהגיעה המשטרה לאתר במסגרת החיפושים אחריהן שכללו איכוני טלפונים, הפעם היה מאוחר מדי וצוות המו"מ המשטרתי לא הצליח למנוע את נפילתן.
פרופ' יוסי לוי בלז, אחד המומחים המובילים בישראל לאובדנות, מ"המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צפתי במרכז האקדמי רופין ואוניברסיטת חיפה, אמר ל"מעריב": "תמיד יכול להיות שנער או נערה לא יספרו את האמת. אנחנו מלמדים את הציבור ואת אנשי המקצוע לשאול ישירות אם יש מחשבות אובדניות כי תשאול ישיר מאפשר סיכוי גבוה יותר שאנשים יהיו כנים ויספרו כי אנחנו יודעים שאדם שיש לו רצון למות הוא אמביוולנטי ויש לו גם רצון להינצל. יכול להיות שהיה תשאול כזה וזה מאד עצוב אם לא הועלה סיכון, ויכול להיות שזה לא תושאל מספיק או שהייתה מחשבה שהדברים הסתדרו כבר".
לוי-בלז, בעל ניסיון טיפולי גם במסגרות אשפוזיות מדגיש: "בד"כ עם בני נוער מתי שהוא מאפשרים יציאה הביתה כי אי אפשר להחזיק אדם באשפוז רצוף, אז לעיתים זה עם ליווי או לשחרור קצר אם המצב משתפר קצת, ואלה הרגעים הכי מפחידים שיש. גם כששיש אירועים כאלה, ונניח שהיה ליקוי מאורות, זה עדיין לא אמור לרפות את ידינו לשאול ישירות בכל שלב כל נער ומבוגר אם יש לו מחשבות אובדניות או כוונות לבצען ולקוות שהוא יענה לנו. התפיסה לפיה 'מי שרוצה ללכת, יצליח ואין מה לעשות' היא פשוט לא נכונה מהניסיון הקליני. אבל כשאני אומר שאפשר למנוע אובדנות, זה ברמה הרחבה. לפעמים זה באמת בלתי אפשרי וזה מורכב. הרבה מאד מקרים כן אפשר למנוע וגורמי המקצוע במקרה כזה, במיוחד אצל בני נוער שנוטים לראות את העולם במשברים בשחור או לבן, מישהו במערכות אמור לאתר את הכאב הנפשי אבל זה לא אומר בהכרח שהיה כאן מחדל. יכול היה להיות שאפשר היה לעשות יותר אבל אני לא שם את עצמי בנעלי הרופאים ששחררו את הנערה ואסור לרפות את ידי אנשי המקצוע".
בתזמון מקרי ומצמרר חשפנו רק אתמול ב"מעריב" סקר לפיו שליש מההורים לילדים מקרב העולים החדשים חוששים להשתלבות ילדיהם. נתון נוסף שעלה הוא כי הקשיים המרכזיים של ילדי העולים הם קשיי שפה (63%), קשיי הסתגלות למדינה החדשה (40%), פחדים בעקבות המלחמה (33%), בדידות חברתית (29%), קשיים לימודיים (27%) וגזענות (12%).
כתיבת תגובה